מה הם קירות טיפוס?

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי קירות טיפוס מלאכותיים הינו להעביר את הניסיון של טיפוס בטבע לטיפוס בסביבה יותר מבוקרת, מצד אחד פגעי מזג האוויר אינם משפיעים על סביבת הטיפוס ולכן ניתן לטפס 365 יום בשנה, מצד שני, אפשר בקיר מלאכותי להתאים את קושי ורמת המסלולים לקהל היעד וכמובן הוא מספק לאנשים רבים מכל הגילאים והיכולות הזדמנות לטפס בסביבה בטוחה.

קיר טיפוס

קירות טיפוס מלאכותיים

קירות הטיפוס המודרניים ביותר עשויים מחומרים מתקדמים ומשתמשים בחומרים מרוכבים בעלי חוזק ועמידות גבוהים ביותר, או פיברגלאס מיוחד ועמיד לשחיקה או פלטות עץ שבתהליכים מיוחדים ובריבוד מדוייק מקנים לקיר זוויות וצורות לא שגרתיות.
בכל אלה קודחים חורים על מנת להרכיב עליהם אחיזות טיפוס לידיים ולרגלים בגדלים ועיצובים שונים, אלה מוברגים על גבי הקיר בזוויות ופוזיציות שונות כדי ליצור מספר אינסופי של מסלולים ברמות קושי שונות.
בנוסף (לאחיזות) זוויות הקיר והגימורים של פני הקיר קובעים את קושי הטיפוס במקביל לסדר האחיזות. הטכנולוגיה של היום מאפשרת לנו לדמות חריצים ובליטות ממש כמו בצוקים אמיתיים בטבע.

היסטוריה של קירות טיפוס

הרעיון של טיפוס על קירות מלאכותיים החל בבריטניה. הקיר הראשון בעולם נוצר בשנת 1964 באוניברסיטת לידס על ידי דון רובינסון, מרצה לחינוך גופני, על ידי הוספת חתיכות של אבנים וסלעים לתוך קיר מסדרון. הקיר המסחרי הראשון נבנה בשפילד, אנגליה.
טיפוס קירות ספורטיבי הופך פופולרי יותר ויותר כספורט עירוני ומספק להרבה אנשים בכל העולם את ההזדמנות לנסות את החוויה של טיפוס הצוקים בקרבת ביתם.

אין מגבלות

קיר טיפוס מציע אלטרנטיבה לטיפוס בטבע שבו מזג אוויר גרוע יכול לגרום לטיפוס להיות קשה, מסוכן, או לא נעים בעליל. הוא מציע גם לאנשים עסוקים אפשרות לטפס אחרי העבודה גם אם חשוך מידי בחוץ . קיר טיפוס ספורטיבי מאפשר למטפסים לנהל אימונים סדירים ולשפר את המיומנויות שיפור עקבי.

טיפוס – ספורט תחרותי

קירות טיפוס ספורטיבי שימשו בעבר בעיקר כאלטרנטיבה ואפשרות משנית לטיפוס על צוקים בטבע.
עם זאת, טיפוס על קירות מלאכותיים הפך לספורט תחרותי בפני עצמו. המנוהל על ידי ארגונים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים רבים ברחבי העולם. בשנת 2007 הוועד האולימפי הבינלאומי העניק הכרה רשמית לפדרציה הבינלאומית של ספורט טיפוס IFSC (הגוף המנהל את ענף הטיפוס).

מסלולים ודירוגים

אחיזות טיפוס מגיעות בצבעים שונים, אחיזות מאותו הצבע בדר"כ משמשות לציון מסלול מסויים, שיטה זו מאפשרת למסלולים ברמות קושי שונים לעבור אחד על השני. בניסיון טיפוס במסלול נתון, למטפס מותר להשתמש רק באחיזות של הצבע המיועד גם כאחיזות ידיים וגם לרגלים. בליטות ומשטח הקיר נחשבים כנק' אחיזה נטרלית במסלול הטיפוס.
דירוג המסלול (הקושי) נקבע ע"י "הסכמה" בין בונה המסלול (Route Setter) לבין מס' האנשים הראשונים שמטפסים את המסלול.
דירוג המסלול (הקושי) הוא שילוב של 4 גורמים: אורך המסלול, גודל וצורת האחיזות, הקושי הטכני וזווית הקיר.

בטיחות בטיפוס

מאחר ותנאים סביבתיים יכולים להיות מבוקרים יותר בסביבה אחראית ומודרכת, טיפוס במתחם קירות ספורטיביים מאפשר דרך בטוחה וידידותית יותר להכנס לעולם של ספורט של הטיפוס (כמובן חשובים ביותר: השלמות המבנית של משטחי הטיפוס, בלאי הציוד, והשימוש הנכון בציוד).
מרכזי הטיפוס מציעים גם הדרכה ואימון בטכניקה וכישורי טיפוס, המאפשרים למתחילים לקחת את הספורט בביטחון תחת עינו הפקוחה של מדריך.

מטפס בקיר טיפוס